ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון השיב לשיח הציבורי את הדיון באלטרנטיבות לעקרון 'שתי מדינות לשני עמים', שהממשל האמריקני מקדם כבר מספר שנים. הדחייה של עקרון שתי המדינות כבר אינו רק נחלת הימין בישראל: למעשה, מיום ליום נשמעת מפי עוד ועוד אישים התובנה כי לא ניתן להקים מדינה פלשתינית עצמאית שתחיה בשלום לצד ישראל.
ראש השב"כ, יובל דיסקין, קבע כי אין עתיד לתהליך המדיני עם הפלסטינים. גם גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לבטחון לאומי, שב ומדגיש בכלי התקשורת כי ניתן לחדש את התהליך המדיני, אבל תהליך כזה מוביל בהכרח לשום מקום, בשל הדומיננטיות של חמאס ברחוב הפלסטיני ובשל העובדה כי "המקסימום שממשלות ישראל יוכלו לתת הוא הרבה פחות מהמינימום שתדרוש כל ממשלה פלסטינית שתיהנה מתמיכת הציבור". בשבוע שעבר פרסם מיכאל בר זוהר, סופר והיסטוריון, לשעבר חבר כנסת ממפלגת העבודה, מאמר בג'רוזלם פוסט בו קבע גם הוא כי האפיק הפלסטיני אינו יכול להוביל לשלום, ויש להחיות את האופציה הירדנית.
הרוחות בישראל סייעו לראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בפני הלחץ של הנשיא האמריקני ברק אובמה להכריז על תמיכה ב'שתי מדינות לשני עמים'. עוד לפני נסיעתו כינס חה"כ דני דנון (ליכוד) כנס של מקורבי ראש הממשלה ממפלגתו שלו לשם הדגשת ההתנגדות לשתי מדינות לשני עמים, ולאחר שובו כינסה חברת הכנסת ציפי חוטובלי, אף היא ממקורבי ראש הממשלה בליכוד, כנס מוצלח ומרשים בכנסת שבו הוצגו חלופות שונות לנוסחת שתי המדינות, נוסחה שכדברי השרה לימור לבנת היום "לא הביאה עד היום לשום דבר חיובי". בכנס של חוטובלי הוצגה גם 'היוזמה הישראלית' בפני המשתתפים, ואנו מקווים שהדיון הציבורי במסגרת זו יימשך.
*
לפני ימים ספורים ציינה ישראל מלואת ארבעים ושתיים שנה לאיחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים הפכה את ישראל למדינה שקיומה שוב אינו מוטל בספק, הנהנית מגבולות בני הגנה ומהרתעה כלפי אויביה.
ירושלים יפה מתמיד, וניתן להלך בבטחה בכל חלקיה. אך השמחה אינה שלמה: למרבה הפלא, למרות שחלפו שנים רבות מאז המלחמה ההיא, ושנים רבות עוד יותר מאז הוקמה מדינת ישראל, הערעור על הלגיטימיות של קיומה לא חדל.
יש לכך סיבות רבות, חלקן נעוצות עמוק בתבניות הפסיכולוגיות של המערב, היודע לראות ביהודים גולים וקרבנות אך מתקשה לראות בהם לאום לגיטימי בעל ריבונות. אך גם זרמי מעמקים אלה זקוקים לעוגן במציאות הקונקרטית. את העוגן הזה מספקים הפליטים הפלשתינים.
הפליטים ומחנות הפליטים נוצרו כתוצאה מהקמת מדינת ישראל. קיומם של המחנות הללו שישים ואחת שנה אחרי שמדינת ישראל הפכה למציאות, הם התרסה מתמדת כנגד זכות קיומה של ישראל. הגיע הזמן שישראל תחדל מלחשוש להתמודד עם בעיית הפליטים, ואדרבה - תיזום שינוי בגישת הקהילייה הבינלאומית בנושא.
המצב במזרח התיכון הוא, כפי שפתחנו, סוג של משוואה המוליכה לשום מקום. משוואה שלא ניתן לפתור. ישנו שינוי אחד שניתן לחולל בשטח, שישנה את כללי המשחק ויפתח את האזור לאפשרויות חדשות. השינוי הזה הוא שיקום הפליטים. גם אם מדובר בהתחלתו של תהליך, גם אם מדובר בשיקומם של אחוזים בודדים מתוך הפליטים - שבירת הקפאון בנושא זה תחולל דינמיקה של שינוי, דינמיקה שתשחרר את 'הבעיה הפלשתינית' מהמגרש של הפוליטיקה והטרור אל המגרש ההומניטארי, אותו ניתן לפתור.
כמו תמיד נשמח להערות ותגובות,
שלכם,
יואב שורק
מנהל מטה היוזמה הישראלית
www.hayozma.org

