|
אם אינך רואה דף זה לחץ כאן
If you can't see this page click here |
|
|
דף עדכון מס' 20 – כ"ד באלול תשס"ט, 14 בספטמבר 2009
חברים וידידים יקרים,
ראש השנה בפתח, ועמו הזמן לעשות חשבון נפש פנימי וחיצוני. הממשלה, התקשורת, מועצת יש"ע והציבור עסוקים בשאלות האם יפשירו בנייה לפני הקפאה או כמה קראוונים יאושרו והיכן בדיוק ימוקמו. מחול השדים הזה נשען על הנחת מוצא שאיש לא מערער עליה, וחבל: ההנחה שחבלי ארץ אלה נתונים למשא ומתן, ואינם חלק ממדינת ישראל. נכון, קיימת בעיה דמוגרפית שבשלה נמנעה ישראל עד היום מסיפוח יהודה ושומרון בצורה פשוטה ומלאה - אך בין סיפוח מלא ובין המציאות הנוכחית יש מרחב גדול שאינו מנוצל. ארבעים ושתיים שנה נתונים חבלי יהודה ושומרון בידיים ישראליות, ואפילו גושי ההתיישבות שהכל מכירים בהפיכתם דה-פקטו לחלק ממדינת ישראל אינם נתונים תחת שיפוט ישראלי מלא. על כל תוספת מרפסת או הבאת קרוואן לגן ילדים, נדרש אישור של ראש הממשלה או שר הביטחון. האזרחים הישראלים החיים ביהודה ובשומרון עלולים להיעצר במעצר מנהלי - דבר שלא יכול להתרחש בתחומי 'הקו הירוק'. החלת החוק הישראלי על תחומי המועצות האזוריות והמקומיות היהודיות ביהודה ושומרון, תפתור אבסורד זה ברמה הטכנית, תיצור שוויון נדרש בין אזרחי ישראל באשר הם, וזאת בלי לקלוט אוכלוסיה ערבית נוספת. כבר הוכח כי רק ריבונות ישראלית מביאה ליציבות ומאפשרת שמירה על אינטרסים בטחוניים וסביבתיים, המועילים לכל הקבוצות החיות במרחב. הצעת חוק ברוח זו הועלתה בכנסת הקודמת על ידי ח"כ בני אלון, מייסד 'היוזמה הישראלית', ואנו מקווים שתקנה לה מהלכים גם בכנסת הנוכחית. צ'ילה כמשל
ומה אצלנו? ב"ה במהלך השנה חזרנו לפעילות יזומה. אתר האינטרנט מתעדכן תמידית בעברית ובאנגלית, נערכו פגישות עם חברי כנסת ושרים, וכן עם קונסוליות ומדינאים בארץ ובעולם. אנו ממשיכים בתנופה ומקווים כי השנה החדשה נושאת עמה בשורות של פריצה החוצה. סיפורי הפליטים המשוקמים נמשכים: השבוע פורסם בעיתון הערבי באנגלית חאליג' טיימס, כי בצ'ילה נקלטו באפריל 117 פליטים פלסטינים מעיראק. נשיאת צ'ילה, מישל באצ'לט, הגדילה לעשות ובטקס חגיגי הודיעה כי היא מוכנה לנצל את תקופת כהונתה כדי להמשיך ולקלוט פליטים פלסטינים כפי הצורך. "בנסיבות קשות אלו, אנו אומרים שהפליטים יכולים להגיע לכאן" אמרה הנשיאה, "המדינה הזאת נבנתה על ידי הגירה של אנשים שהוגלו ממקומם. ניתן להיות נשיא רק פעם אחת, ואני שמחה שיש בידי את היכולת לעזור". סיפור זה חוזר ומדגיש שתי נקודות מרכזיות, עליהם אנו שבים בהודעות שאנו מוציאים לעיתונות: האחת, שכשאר אין הם נמצאים תחת חסותה של אונר"א, פליטים פלשתיניים עוברים בהצלחה תהליכי שיקום. רק הפליטים שאינם באחריות אונר"א מוצאים את הדרך החוצה ממעגל הפליטות ומתחילים חיים חדשים במקום אחר. הנקודה השנייה היא הפרכת ההנחה שרבים מחזיקים בה, כאילו נגזר על כל הפליטים להצטופף ברצועת עזה ובמחנות בלבנון וביו"ש לנצח, כי אין מדינות שיסכימו לקבלם. דבריה הברורים של נשיאת צ'ילה בדבר נכונותם ורצונם לקלוט עוד פליטים, מצטרפים למעגל רחב של המדינות שכבר קיים בהן מנגנון לשיקום פליטים. לכתבה המלאה שהתפרסמה בערוץ שבע: www.inn.co.il/News. מתחילים להתעורר
לאחרונה נדמה כי ממשל אובמה הולך ומגלה כי אין עם מי לדבר בצד השני. לא רק החמאס, אלא גם הפת"ח הצהיר בראש חוצות כי המאבק המזוין נגד ישראל לא תם וכי ההתנגדות עודנה אופציה אסטרטגית. התקוות שתלה הממשל בגישה חדשה ופייסנית כלפי העולם הערבי לא מוכיחה את עצמה, וחזון השלום שוב מתרחק. האם פירוש הדבר שיש לוותר על התקווה לשלום? ב'יוזמה הישראלית' מאמינים שלא. למעשה, מי שמתבונן על המאורעות האמיתיים שהתרחשו במזרח התיכון בעשרים השנה האחרונות, יגלה כי אין דבר שהרחיק את השלום יותר ממה שמכונה "תהליך השלום". הסיבה היא פשוטה: ה'פתרון הפוליטי' שבו ביקשו הצדדים לפתור את 'הבעיה הפלשתינית', אינו פתרון אלא הוא הוא הבעיה. תהליכי השלום למיניהם טיפחו את אותו נראטיב לאומי פלשתיני, נראטיב שהוא הוא המכשול הגדול ביותר לשלום במזרח התיכון. הנראטיב הזה משתמש במצוקה האמיתית של הפלשתינים לצרכיו, ולמעשה כורך את ישועת הפלשתינים בחורבנה של ישראל. לעומת זאת, הפתרון של 'היוזמה הישראלית' מבקש לבנות שלום קונסטרוקטיבי ואמיתי - כזה הנשען על פתרונות ישימים וברי קיימא, שאינם מנסים להילחם במפעל הציוני אלא דווקא להשען עליו ולהשתלב בו. מי יתן ותהיה שנת תש"ע הבאה עלינו לטובה שנה של ישועה ושל חשיבה חדשה, שנה בה ישובו הישראלים לקוות לשלום - אחרי שמנהיגיה יגלו אומץ להציג דרך חדשה. בברכת שנה טובה ומתוקה, יואב שורק מנהל היוזמה הישראלית www.hayozma.org |
|
|
Newsletter No. 20 – September 14, 2009
Dear Friends and Supporters
As the past year comes to a close, introspection and reflection begin to enter our thoughts. In our generation, these thoughts are not only on a personal or family level, rather they also reach a national level. The government, media, Yesha Council and the general public are busy contemplating whether construction will be frozen in Judea and Samaria; will some structures be permitted before the freeze, and where will they be placed. Chile as an example
What about us? In the course of the past year we returned to action. The internet site is being updated weekly in Hebrew and English, meetings have taken place between Ministers, Knesset members as well as foreign diplomats. We are continuing in the current ascent and hope that the new year will bring us additional success. Starting to wake up
It seems that the Obama administration is finally realizing that there is no peace partner. Fatah has announced that the armed struggle against Israel has not concluded and that the option remains open. Obama’s attitude of appeasement toward the Arab world has not proved itself, and just the opposite, the chance for peace is gradually distancing itself. |
|